גמרא
פירוש
בָּעֵי רָבָא בְּבָרִיא הֵיאַךְ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דברים אלו שכתבנו באשה ובן שלא נעשו אלא אפטרופסין לא סוף דבר בשכיב מרע אלא אף בבריא ובקנין ויראה לי אף במעכשו שהרי אמרו עליה ניחא ליה דלישתמען מילי מהשתא עד שישייר או שיברר שלא לאפטרופסות הוא מכוין וכן כתבוה גדולי הפוסקים והמחברים ומ״מ הואיל ובגמ׳ שאלוה ונשארה אצלם בספק יראה שאם תפשו אין מוציאין מידם מעתה כל הרוצה ליתן נכסיו לבן בין הבנים או לאשתו נשואה בין היורשים צריך שישייר במקצת ובשאר מתנות אינו צריך שיור שמא תאמר זה שאמרו למטה הכותב כל נכסיו לבנו צריך שיכתוב לו מהיום וכו׳ אף במהיום היאך מועיל והרי לא עשאו אלא אפטרופוס שמא באין שם בנים אחרים או שבירר שלהקנאה גמורה הוא מתכוין או שמא בנותן מקצת נכסים וכן מצאנוה בספרים מדוייקים הכותב נכסיו ולא כל נכסיו: מי שכתב לאשתו מקצת נכסיו במתנה מתנתה קיימת וגובה כתובתה מן השאר אפילו זיכה לה כל קרקעותיו לפירות אע״פ שגוף הקרקע זיכה לה הואיל ולאכילת פירות כתבו זוכה בפירות וגובה כתבתה מגוף הקרקע שלא הקנה לה גוף הקרקע אלא לאכילת פירות לבד שאלמלא לא הקנה גוף הקרקע לא היתה זוכה בפירות וכמו שיתבאר (ב״ב קמ״ז:) שאם אמר ידור פלני בבית זה או יאכל פירות דקל זה אינו כלום וצריך להקנות בית לדירה ודקל לפירות ומ״מ איני מכוין להקנאת גוף הקרקע ומעתה לא אבדה כתבתה אלא זכתה בפירות מצד המתנה וגובה כתבה מגוף הקרקע ויש אומרים בשני אלו שהמתנה נכנסה בכלל הכתבה ואין גובה אלא מה שהכתבה יתרה הואיל ולא אמר בראוי לו ואין הדברים נראין כלל ולמטה יתבאר ענין זה: כתב לה כל נכסיו בלא שום שיור על צד שתזכה בהם כגון שבירר שלא לשום אפטרופסות הוא עושה או שהיא גרושה שלא פרע לה כתבתה עדין איבדה כתבתה שיורדת היא בנכסים מחמת המתנה ומבטלת כח הכתבה מעתה אם יצא חוב על הנכסים והוא קודם למתנה אלא שהכתבה קודמת לו הרי היא קרחת מכאן ומכאן מצד המתנה שהרי החוב קודם לה ומצד הכתבה שהרי נמחלת ואע״פ שהולכין במתנה אחר אומדן הדעת וכמו שבארנו במי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכו׳ כל נכסיו לאחרים בלא שום שיור ואח״כ בא בנו שאין מתנתו כלום אא״כ ישייר כל שהו בין קרקע בין מטלטלין שאומדין דעתו שאלו ידע שבנו קיים לא היה כותבם בלא שיור ואף כאן היה לנו לומר שאין דעתה למחול שעבוד הכתבה אלא על דעת שהמתנה תתקיים אצלה אין זה כלום שזו מתוך שהיא נהנית מפרסום חשיבותה אצל בעלה רוצה היא בהפקעת כתבתה ולעמוד על המתנה ובוטחת ואין שם חוב בכדי הכל ואם יש שם בכדי מקצת אינה קפידא להנאת פרסום חשיבותה וכן בוטחת שהבעל יסלק בעלי החוב במעות ומאחר שאין במתנה טעות הופקעה כתבה ויראה מכאן שאפילו באו הנכסים לבעל אינה גובה עוד כתבתה מהם שהרי אמרו תקרע כתבתה ומ״מ גדולי הצרפתים כתבו שלא אמרו דוקא תקרע אלא שהיא כנקרעת אצל נכסים אלו ומ״מ אם קנה נכסים אחר מכן גובה מהם ודברים אלו יראה במנה מאתים ותוספת: זה שנתגלגל בידינו בשמע שמת בנו וכתב כל נכסיו לאחרים ובא בנו שאינו כלום אף במתנה יש מי שאומר דוקא שנתנם אחר השמועה אבל אם שהה אחר שמועתו זמן מרובה אומדין שמדעתו כתב ואין הדברים נראין וכי אין אדם עשוי להמלך למי יוריש את נכסיו אחר שאין לו בנים ושמא אין שהיה זו אלא להמלכה: הכותב כל נכסיו לבניו והיה מחלק לזה שדה פלוני ולזה שדה פלני עד שחלק כל נכסיו וכתב לאשתו עמהם קרקע כל שהו או אפילו דקל כל שהו איבדה כתבתה אפילו לא קבלה עליה להתרצות בחלוקו ואפילו לא היתה היא משתדלת בחלוקה זו עד שיהא מזכה להם על ידה ואפילו לא אמר לה טלי קרקע זה בכתבתיך אלא הואיל ועשאה שתף עמהם בפניה ולא מיחה לומר היאך אתה מחלק כל הנכסים ולא יספיק הנשאר לכתבתי אבדה כתבתה וזהו ענין מחלק בפניה והיא שותקת ומ״מ אם שייר לעצמו קרקע כל שהו או אפילו אילן אחד הואיל ויש לאשה עליו שעבוד כתבה לא מחלה כתבתה ומתוך שיורדת לאותו שיור יורדת לכל מה שחלק הא שייר מטלטלין אינו כלום הואיל ואין שעבודה עליהם לא שייר כלום אלא שקנה נכסים לאחר מיכן או באו לו בירושה הרי זו גובה כתבתה מהן וגאוני האחרונים כתבו שלא נאמר כן בשכיב מרע אלא בבריא אבל בשכיב מרע מחלה לגמרי ואפילו בנתרפא וקנה לאח״כ אין לה: ומ״מ בין בריא בין שכיב מרע מר כדאית ליה ומר כדאית ליה דוקא שקנה בחיים לא שיעשה אחר מיתה יורש בקבר להגבותה כתבתה וזהו שאמרו בההוא דאמר תילתא לברת ותילתא לברת ותילתא לאתתא ושכיבא חדא ברתא ודנו להגבותה אותו חלק פירושו שמתה בחיי האב ונעשה הוא יורש: לא הניח לה כלום לא אבדה כתבתה ואפילו הניח לה מטלטלין ויש אומרים שעכשו שתקנו הגאונים שעבוד כתבה אצל מטלטלין נעשה שיור המטלטלין שיור הן ששיירו לעצמו הן שכתבם לה וגאוני הראשונים פרשו בשמועה זו שלא נקרא עשאה שותף בין הבנים להיות כתבתה נמחלת אלא בשקבלה להתרצות על חלוקת בעלה אלא שלא מחלה כתבתה שזהו תורת שותפין שאין משתתפין אלא מדעת שניהם ואין הלשון מוכיח כן אלא שראוי לדון כן:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush