×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא קל״ב.גמרא
;?!
אָ
בָּעֵי רָבָא בְּבָרִיא הֵיאַךְ בשכ״מבִּשְׁכִיב מְרַע הוּא דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלִישְׁתַּמְעוּן מִלֵּהּ אֲבָל בְּבָרִיא הָא קָאֵי אִיהוּ אוֹ דִלְמָא אבָּרִיא נָמֵי נִיחָא לֵיהּ דְּלִישְׁתַּמְעוּן מִלֵּהּ מֵהַשְׁתָּא. תָּא שְׁמַע הַכּוֹתֵב פֵּירוֹת נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַקַּרְקַע לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַשְּׁאָר. כָּתַב כׇּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ וְיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תִּקָּרַע מַתְּנָתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל כְּתוּבָּתָהּ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בתִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם מַעֲשֶׂה וְאֵירַע הַדָּבָר בְּבַת אֲחוֹתִי כַּלָּה וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן. טַעְמָא דְּיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב הָא לֹא יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב קָנְיָא וּבְמַאי אִילֵּימָא בשכ״מבִּשְׁכִיב מְרַע וְהָא אָמְרַתְּ לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אֶלָּא לָאו בְּבָרִיא. לְעוֹלָם בִּשְׁכִיב מְרַע וְרַב עַוִּירָא מוֹקֵי לַהּ בְּכוּלְּהוּ רָבִינָא מוֹקֵי לַהּ בְּאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן הֲלָכָה תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן. לְמֵימְרָא דְּלָא אָזֵיל רַב נַחְמָן בָּתַר אוּמְדָּנָא. וְהָתַנְיָא הֲרֵי שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּת בְּנוֹ וְעָמַד וְכָתַב כׇּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּנוֹ מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר גאֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה שֶׁאִילּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ קַיָּים לֹא כְּתָבָן וְאָמַר רַב נַחְמָן הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. דשָׁאנֵי הָתָם דְּנִיחָא לַהּ דְּתִיפּוֹק עֲלַהּ קָלָא דְּכַתְבִינְהוּ נִיהֲלַהּ לְהָנְהוּ נְכָסִים. תְּנַן הָתָם ההַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ מִשּׁוּם דְּכָתַב לָהּ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רַב בִּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יָדָהּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר בְּאוֹמֵר לָהּ טְלִי קַרְקַע זוֹ בִּכְתוּבָּתִיךְמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דברים אלו שכתבנו באשה ובן שלא נעשו אלא אפטרופסין לא סוף דבר בשכיב מרע אלא אף בבריא ובקנין ויראה לי אף במעכשו שהרי אמרו עליה ניחא ליה דלישתמען מילי מהשתא עד שישייר או שיברר שלא לאפטרופסות הוא מכוין וכן כתבוה גדולי הפוסקים והמחברים ומ״מ הואיל ובגמ׳ שאלוה ונשארה אצלם בספק יראה שאם תפשו אין מוציאין מידם מעתה כל הרוצה ליתן נכסיו לבן בין הבנים או לאשתו נשואה בין היורשים צריך שישייר במקצת ובשאר מתנות אינו צריך שיור שמא תאמר זה שאמרו למטה הכותב כל נכסיו לבנו צריך שיכתוב לו מהיום וכו׳ אף במהיום היאך מועיל והרי לא עשאו אלא אפטרופוס שמא באין שם בנים אחרים או שבירר שלהקנאה גמורה הוא מתכוין או שמא בנותן מקצת נכסים וכן מצאנוה בספרים מדוייקים הכותב נכסיו ולא כל נכסיו: מי שכתב לאשתו מקצת נכסיו במתנה מתנתה קיימת וגובה כתובתה מן השאר אפילו זיכה לה כל קרקעותיו לפירות אע״פ שגוף הקרקע זיכה לה הואיל ולאכילת פירות כתבו זוכה בפירות וגובה כתבתה מגוף הקרקע שלא הקנה לה גוף הקרקע אלא לאכילת פירות לבד שאלמלא לא הקנה גוף הקרקע לא היתה זוכה בפירות וכמו שיתבאר (ב״ב קמ״ז:) שאם אמר ידור פלני בבית זה או יאכל פירות דקל זה אינו כלום וצריך להקנות בית לדירה ודקל לפירות ומ״מ איני מכוין להקנאת גוף הקרקע ומעתה לא אבדה כתבתה אלא זכתה בפירות מצד המתנה וגובה כתבה מגוף הקרקע ויש אומרים בשני אלו שהמתנה נכנסה בכלל הכתבה ואין גובה אלא מה שהכתבה יתרה הואיל ולא אמר בראוי לו ואין הדברים נראין כלל ולמטה יתבאר ענין זה: כתב לה כל נכסיו בלא שום שיור על צד שתזכה בהם כגון שבירר שלא לשום אפטרופסות הוא עושה או שהיא גרושה שלא פרע לה כתבתה עדין איבדה כתבתה שיורדת היא בנכסים מחמת המתנה ומבטלת כח הכתבה מעתה אם יצא חוב על הנכסים והוא קודם למתנה אלא שהכתבה קודמת לו הרי היא קרחת מכאן ומכאן מצד המתנה שהרי החוב קודם לה ומצד הכתבה שהרי נמחלת ואע״פ שהולכין במתנה אחר אומדן הדעת וכמו שבארנו במי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת וכו׳ כל נכסיו לאחרים בלא שום שיור ואח״כ בא בנו שאין מתנתו כלום אא״כ ישייר כל שהו בין קרקע בין מטלטלין שאומדין דעתו שאלו ידע שבנו קיים לא היה כותבם בלא שיור ואף כאן היה לנו לומר שאין דעתה למחול שעבוד הכתבה אלא על דעת שהמתנה תתקיים אצלה אין זה כלום שזו מתוך שהיא נהנית מפרסום חשיבותה אצל בעלה רוצה היא בהפקעת כתבתה ולעמוד על המתנה ובוטחת ואין שם חוב בכדי הכל ואם יש שם בכדי מקצת אינה קפידא להנאת פרסום חשיבותה וכן בוטחת שהבעל יסלק בעלי החוב במעות ומאחר שאין במתנה טעות הופקעה כתבה ויראה מכאן שאפילו באו הנכסים לבעל אינה גובה עוד כתבתה מהם שהרי אמרו תקרע כתבתה ומ״מ גדולי הצרפתים כתבו שלא אמרו דוקא תקרע אלא שהיא כנקרעת אצל נכסים אלו ומ״מ אם קנה נכסים אחר מכן גובה מהם ודברים אלו יראה במנה מאתים ותוספת: זה שנתגלגל בידינו בשמע שמת בנו וכתב כל נכסיו לאחרים ובא בנו שאינו כלום אף במתנה יש מי שאומר דוקא שנתנם אחר השמועה אבל אם שהה אחר שמועתו זמן מרובה אומדין שמדעתו כתב ואין הדברים נראין וכי אין אדם עשוי להמלך למי יוריש את נכסיו אחר שאין לו בנים ושמא אין שהיה זו אלא להמלכה: הכותב כל נכסיו לבניו והיה מחלק לזה שדה פלוני ולזה שדה פלני עד שחלק כל נכסיו וכתב לאשתו עמהם קרקע כל שהו או אפילו דקל כל שהו איבדה כתבתה אפילו לא קבלה עליה להתרצות בחלוקו ואפילו לא היתה היא משתדלת בחלוקה זו עד שיהא מזכה להם על ידה ואפילו לא אמר לה טלי קרקע זה בכתבתיך אלא הואיל ועשאה שתף עמהם בפניה ולא מיחה לומר היאך אתה מחלק כל הנכסים ולא יספיק הנשאר לכתבתי אבדה כתבתה וזהו ענין מחלק בפניה והיא שותקת ומ״מ אם שייר לעצמו קרקע כל שהו או אפילו אילן אחד הואיל ויש לאשה עליו שעבוד כתבה לא מחלה כתבתה ומתוך שיורדת לאותו שיור יורדת לכל מה שחלק הא שייר מטלטלין אינו כלום הואיל ואין שעבודה עליהם לא שייר כלום אלא שקנה נכסים לאחר מיכן או באו לו בירושה הרי זו גובה כתבתה מהן וגאוני האחרונים כתבו שלא נאמר כן בשכיב מרע אלא בבריא אבל בשכיב מרע מחלה לגמרי ואפילו בנתרפא וקנה לאח״כ אין לה: ומ״מ בין בריא בין שכיב מרע מר כדאית ליה ומר כדאית ליה דוקא שקנה בחיים לא שיעשה אחר מיתה יורש בקבר להגבותה כתבתה וזהו שאמרו בההוא דאמר תילתא לברת ותילתא לברת ותילתא לאתתא ושכיבא חדא ברתא ודנו להגבותה אותו חלק פירושו שמתה בחיי האב ונעשה הוא יורש: לא הניח לה כלום לא אבדה כתבתה ואפילו הניח לה מטלטלין ויש אומרים שעכשו שתקנו הגאונים שעבוד כתבה אצל מטלטלין נעשה שיור המטלטלין שיור הן ששיירו לעצמו הן שכתבם לה וגאוני הראשונים פרשו בשמועה זו שלא נקרא עשאה שותף בין הבנים להיות כתבתה נמחלת אלא בשקבלה להתרצות על חלוקת בעלה אלא שלא מחלה כתבתה שזהו תורת שותפין שאין משתתפין אלא מדעת שניהם ואין הלשון מוכיח כן אלא שראוי לדון כן:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144